COPD

טיפול ממושך ב-Azithromycin הוריד את שכיחות החמרות המחלה בחולי COPD

עם זאת הטיפול גרם לעלייה בסיכון לפגיעה בשמיעה, וכן לעלייה בשכיחותם של חיידקים עמידים ל-azithromycin בנאזופארינקס

05.09.2011, 13:54

חולי COPD הסובלים מהחמרות חריפות (acute exacerbations) במחלתם הם בעלי סיכון מוגבר לתמותה, והם סובלים מהתדרדרות מהירה יותר בתפקודי הריאות וכן מירידה באיכות החיים לעומת חולי COPD שאינם סובלים מהן. נוסף על כך, ההחמרות החריפות גורמות לעלייה בצריכת שירותים רפואיים (ביקורים במרפאות ובחדרי מיון ואשפוזים) ואחראיות לחלק משמעותי מעלות הטיפול בחולי COPD. הטיפול המקובל (סטרואידים בשאיפה, long acting B agonists ו-long acting muscarinic antagonists) מביא לירידה בתדירות ההחמרות החריפות, אך גם עם טיפול זה, התדירות הממוצעת של ההחמרות החריפות יכולה להגיע ל-1.4 בשנה. מחקר זה בחן את השפעתו של טיפול ארוך טווח ב-Azithromycin על היארעות ההחמרות החריפות.

המחקר כלל 1,142 משתתפים מעל גיל 40, שאובחנו כסובלים מ-COPD (כלומר עישון של מעל 10 שנות קופסה, FEV1<70% וכן FEV1<80% לאחר מתן מרחיבי סימפונות), אשר נזקקו לטיפול ממושך בחמצן או קיבלו טיפול סיסטמי בסטרואידים במהלך השנה שקדמה לגיוסם, וכן נבדקו בחדר המיון או אושפזו בשל החמרה חריפה בעבר, וכן לא סבלו מטכיקרדיה (>100 פעימות לדקה), אסטמה או QTC מאורך (שלא טופלו בתרופות שעלולות להאריך את מרווח ה-QT), ולא סבלו מפגיעה בשמיעה. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות. משתתפי קבוצת המחקר (570 משתתפים) טופלו ב-250mg Azithromycin ואילו משתתפי קבוצת הביקורת טופלו בפלסבו (נוסף לטיפול הרגיל שלהם) במשך שנה.

במהלך אותה שנה נמצא סיכון נמוך  יותר להחמרות חריפות במצבם של משתתפי קבוצת המחקר (החמרה חריפה הוגדרה כנוכחות תסמינים נשימתיים במשך 3 ימים לפחות שדרשה טיפול אנטיביוטי או טיפול סיסטמי בסטרואידים). חציון משך הזמן עד להחמרה הראשונה היה 266 יום (95%CI 227-313) בקבוצת המחקר לעומת 174 יום (95%CI 143-215) בקבוצת הביקורת (P<0.001). הסיכון היחסי להחמרה חריפה במהלך השנה במשתתפים שקיבלו Azithromycin לעומת משתתפים שטופלו בפלסבו היה 0.73 (95%CI 0,63-0.84 P<0.001). תדירות ההחמרות החריפות הממוצעת היתה 1.48 לשנה במטופלים שקיבלו Azithromycin לעומת 1.83 במטופלים בפלסבו.

מבחינת תופעות לוואי, שיעור התמותה הכללי היה 3% בקבוצה שטופלה ב-Azithromycin ו-4% בקבוצת הביקורת (שיעור התמותה עקב גורם נשימתי היה 1% לעומת 2%, בהתאמה). לא נמצאו הבדלים משמעותיים בשכיחות תופעות הלוואי שגרמו להפסקת הטיפול, אולם בבדיקת שמיעה נמצאה ירידה בשמיעה ב-25% מהמטופלים ב-Azithromycin לעומת 20% מהמטופלים בפלסבו.

נוסף לכך, שיעור הקולוניזציה של חיידקים עמידים למקרולידים היה גבוה יותר בקבוצה שטופלה ב- Azithromycin.

החוקרים מסכמים כי הטיפול הוריד את שיעור ההחמרות החריפות, אולם גרם לעלייה בשכיחות ירידה בשמיעה ובנוכחות חיידקים עמידים לטיפול במקרולידים. פרופיל הבטיחות של טיפול ארוך טווח ב-Azithromycin אינו ברור מספיק, כמו גם השלכותיו של טיפול כזה על התפתחות עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. החוקרים מדגישים כי התוצאות תקפות רק לגבי מטופלים בעלי נתונים דומים למשתתפי המחקר.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
לינק:

Albert et al. Azithromycin for Prevention of Exacerbations of COPD, NEJM 2011 Aug 25;365(8):689-98.

נושאים קשורים:  COPD,  Azithromycin,  מחקרים
תגובות