לטרוזול לעומת קלומיפן לחוסר פוריות בנשים עם שחלה פוליציסטית

טיפול הבחירה כיום לנשים הסובלות מחוסר פוריות בשל סינדרום שחלה פוליציסטית הוא קלומיפן (איקקלומין; טבע), אולם מעכבי ארומטאז, ביניהם לטרוזול, עשויים להוביל לתוצאות טובות יותר.

על מנת להשוות בין הטיפולים, ביצעה קבוצת חוקרים מחקר רב-מרכזי, כפול-סמיות, בו נשים שסבלו מחוסר פוריות בשל סינדרום שחלה פוליציסטית קיבלו קלומיפן או לטרוזול למשך עד 5 מחזורי טיפול. לנשים היתה חצוצרה אחת לפחות מתפקדת, ובני זוגן היו פוריים. החוקרים עקבו אחר הנשים במקרה של הפריה, במהלך ההיריון ועד ללידה.

בסה"כ נכללו במחקר 750 נשים. לנשים שטופלו בלטרוזול היה שיעור מצטבר גבוה יותר של ביוץ: 62% ממחזורי הטיפול לעומת 48% בקלומיפן (P<0.001). כמו כן, לטרוזול הביא לשיעור מצטבר גבוה יותר של לידות חי: 28% לעומת 19% בטיפול בקלומיפן (P=0.007).

לא נצפו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בשיעור המומים המולדים, אם כי היו בקבוצת הלטרוזול היו 4 מומים מולדים מאג'וריים לעומת 1 בקבוצת הקלומיפן (P=0.65). לא נמצאו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין הקבוצות בשיעור אובדן ההריונות (כ-30%), או בשיעור ההריונות עם תאומים.

קלומיפן היה קשור בשיעור גבוה יותר של גלי חום ולטרוזול היה קשור בשיעור גבוה יותר של עייפות וסחרחורת. שיעור תופעות הלוואי האחרות היה דומה בין הקבוצות.

החוקרים סיכמו, כי לטרוזול הביא לשיעור גבוה יותר של ביוץ וכן של לידות חי בהשוואה לקלומיפן, בנשים שסובלות מחוסר פוריות הנובע מסינדרום שחלה פוליסטית.

ערכה: ד"ר שירי אלפרט

מקור:
Legro R. S., Brzyski R. G., Diamond M. P. et al. Letrozole versus Clomiphene for Infertility in the Polycystic Ovary Syndrome. N Engl J Med. 2014; 371:119-129.