מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את ההשפעה של צנתור ממושך של שלפוחית השתן על שליטה במתן שתן לאחר שבוע (טווח קצר), 3 שבועות (טווח בינוני) ושנה (טווח ארוך).
עוד בעניין דומה
6,918 גברים עברו כריתה רדיקלית של הערמונית (RP - radical prostatectomy) בין השנים 2008-2015 ע"י ארבעה מנתחים. במחקר לא נכללו מטופלים עם אי שליטה במתן שתן קודמת או טיפול בקרינה שקדם ל-RP או בוצע ב-12 החודשים לאחר ה-RP. לאחר הוצאת המטופלים הללו, נותרו 4,111 מטופלים, מתוכם היה מידע בנוגע לשליטה במתן שתן בטווח הקצר, הבינוני והארוך עבור 3,989, 2,490 ו-1,967 מטופלים, בהתאמה.
שליטה במתן שתן הוגדרה שימוש ב-0-1 תחבושות ביטחון במשך 24 שעות. הזמן עד להסרת הצנתר חולק לקטגוריות של 7≥, 8-14 ו-15≤ ימים. על מנת להעריך את ההשפעה של הצנתור על חוסר שליטה במתן שתן בטווח קצר, בינוני וארוך, החוקרים ביצעו אנליזה של רגרסיה לוגיסטית חד ורב משתנית מותאמת לגיל, BMIי(body mass index), נפח הערמונית, דירוג פתולוגי של הגידול, אינדקס Charlson לתחלואה כפולה וביצוע של טכניקה שלא פגעה בעצב.
שיעורי השליטה במתן השתן לאחר RP ושבוע לאחר צנתור של 7≥, 8-14 ו-15≤ ימים היו 31.2, 27.4 ו-18%, בהתאמה. עבור אותן קבוצות, שיעורי השליטה במתן השתן לאחר 3 חודשים היו 82.7, 79.2 ו-74.1% ולאחר שנה 90.8, 91.6 ו-88.2, בהתאמה. ברגרסיה לוגיסטית רב משתנית, נמצא כי זמן ממושך יותר של צנתור קשור לחוסר שליטה במתן שתן חמור יותר בתקופת זמן קצרה ובינונית (יחס הסיכויים של 15 ימים: 2.19 ו-1.54; p≤0.001 ו-p= 0.04). לאחר שנה מה-RP ההבדלים נעלמו (p< 0.05).
החוקרים הסיקו שבזמן שצנתור ארוך קשור לשליטה ירודה במתן השתן בטווח הקצר והבינוני, אין לו השפעות על שליטה במתן שתן בטווח הארוך.
מקור: