מחקר זה הינו ראשון מסוגו בקרב בני אדם ומטרתו הייתה לבדוק את Teliso-Vי(telisotzumab vedotin), שנקרא בעבר ABBV-399. מדובר בצירוף של נוגדן-תרופה המורכב מהנוגדן המונוקולונלי anti-c-Met, יABT-700 ו-monomethyl auristatin E.
עוד בעניין דומה
לצורך בדיקת מינון, החוקרים גייסו שלושה עד שישה מטופלים עם גידולים מוצקים מתקדמים לשמונה מחקרי עוקבה (0.15 עד 3.3 מ"ג/ק"ג). בחלק המחקרי בו נבדקה העלאת מינון השתתפו מטופלים שאובחנו בסרטן ריאות שאינו של תאים קטנים (NSCLC- non-small-cell lung cancer) עם ביטוי יתר של c-Met בגידולים (c-Met חיובי; תוצאת H באימונוהיסטוכימיה מהממברנות ≥ 150).
המשתתפים במחקר קיבלו Teliso-V כטיפול יחיד במתן תוך ורידי ביום אחת לשלושה שבועות. מטרת החוקרים הייתה לבחון את הבטיחות, הסבילות, הפרמקוקינטיקה והמנה המקסימלית הנסבלת של התרופה.
במחקר נכללו לבסוף 48 מטופלים (חציון הגיל היה 65 שנים, 35.4% אובחנו ב-NSCLC וחציון מספר הטיפולים הקודמים שעברו היה ארבעה טיפולים). מטופל אחד מהקבוצה שקיבלה 3.0 מ"ג לק"ג (n=9) ומטופל אחד מהקבוצה שקיבלה 3.3 מ"ג לק"ג (n=3) חוו תופעות לוואי מגבילות מינון. למרות שהמינון המקסימלי הנסבל לא זוהה בצורה מוחלטת, המינון המומלץ לשלב שתיים של הניסוי הוגדר כ-2.7 מ"ג/ק"ג על בסיס הבטיחות והסבילות הכוללת.
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר שהיו קשורות לטיפול (בכל שלב) היו עייפות (42%), בחילות (27%), עצירות (27%), תאבון ירוד (23%), הקאה (21%), קוצר נשימה (21%), שלשול (19%), בצקת פריפרית (19%) ונוירופתיה (17%). תופעות הלוואי מדרגה 3 ומעלה הנפוצות ביותר שנמצאו קשורות לטיפול היו עייפות, אנמיה, נויטרופניה והיפואלבומינמיה (4% כל אחת).
החוקרים מצאו שהפרמקוקינטיקה של Teliso-V ושל כל הנוגדנים היו ככל הנראה פרופורציוניות למינון, עם מחצית חיים ממוצעת של 2-4 ימים לכל אחד. באמצעות סקירה פרוספקטיבית החוקרים זיהו 35 (60%) מטופלים מתוך 58 עם NSCLC חיובי ל-c-Met. מתוך 16 מטופלים עם NSCLC חיובי ל-c-Met שטופלו עם Teliso-V במינון של 2.4-3.0 מ"ג/ק"ג, שלושה (18.8%; רווח בר סמך 95%= 4.1-45.7%) השיגו תגובה חלקית (חציון משך התגובה: 4.8 חודשים, חציון שרידות ללא התקדמות מחלה: 5.7 חודשים; רווח בר סמך 95%= 1.2-15.4 חודשים). יתר המטופלים לא הדגימו תגובה.
החוקרים הסיקו כי טיפול יחיד באמצעות Teliso-V הוא בעל פרופיל בטיחות וסבילות מועדפים. כמו כן, הם הסיקו כי ישנן עדויות לפעילות אנטי גידולית אצל מטופלים שאובחנו ב-NSCLC חיובי ל-c-Met.
מקור:
Strickler, J.H. et al. (2018) Journal of Clinical Oncology 36,33.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
