בדיון סוער שהתקיים אתמול (א') בועדת הקורונה בכנסת שבראשה עומד ח"כ עפר שלח, אמר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית על נושא הבדיקות: "חייבים לתעדף נכון את הנבדקים ולשים במקום הראשון את מי שבסיכון למות או שעלול להדביק את מי שבסיכון למות. כל יום שעובר הוא קריטי. נכון להיום, טרם יושמו העקרונות הנכונים שהוצגו על ידי המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו. עבור החולים שבבתי החולים קיימת הגדרה צרה מדי לעניין הבדיקות וחולים שבסיכון השוהים במוסדות נבדקים רק במוסד שבו כבר נתגלתה תחלואה - ולא מהמקרה הראשון".
עוד בעניין דומה
פרופ' לוין שב והדגיש שיש צורך בתכנית ניטור אפידמיולוגית סדורה ושקופה, עם מיקוד באזורים שבסיכון. כן קרא לצרף לצוות המייעץ למשרד הבריאות בנושא הבדיקות רופא מחוזי, נציג ציבור, נציג מהמרכז לבקרת מחלות וקלינאי.
בדיון עצמו נשמעה ביקורת קשה על "פרשת הבדיקות" שבעיקר חשפה מחלוקות שקיימות בנושא זה בין בכירים במערכת הבריאות. במהלך הדיון הסוער אמר פרופ' גרוטו: "אין לנו שום כוונה או יכולת לפתוח את המשק (מההסגר) יום אחרי פסח. זאת לא המלצתי. גם אם נעשה מיליון בדיקות ביום, לא נוכל לשחרר את המשק".
עוד מסר פרופ' גרוטו: "עד היום נעשו בישראל 103,703 בדיקות. שיעור הבדיקות בישראל הוא מהגבוהים בעולם. אנחנו בין עשר המדינות המובילות יחסית לגודל האוכלוסיה. כרגע יודעים בארץ לעשות 10,000 בדיקות ביום. היום ואתמול נעשו 7,000 ביום. הצפי הוא: להגיע ל-30-20 אלף ביום והכוונה היא שבשבועיים הקרובים יבוצעו 10,000 בדיקות ביום.
"צריך להבין: יש 'מרוץ חימוש' בעולם בנושא ערכות הבדיקה. עשינו הזמנות רבות ורובן נפלו בגלל אמברגו ובעיות נוספות. כרגע צוואר הבקבוק הוא הריאגנטים. אנחנו עובדים עתה על התאמת התעשיות המקומיות לייצור הריאגנטים ונמצאים כבר בשלבי ניסוי אחרונים.
"אם הכל יהיה תקין, ממחר יהיה אפשר לייצר חומר חשוב זה. אין מה לעשות אלא לסמוך על עצמנו. יש לנו תכנית להביא גם חברה סינית שתקים בארץ מעבדות לבדיקה. כל אחת מהמעבדות תוכל לספק 10,000 בדיקות ביום, מה שישלים ל-30 אלף ביום".
מנהל "הדסה" פרופ' רוטשטיין: "בוזבזו אלפי בדיקות לא רלוונטיות"
מנהל "הדסה", פרופ' זאב רוטשטיין, אמר בדיון: "ישראל בזבזה אלפי בדיקות לא רלוונטיות בגלל טעויות בקונספציה שהציג פרופ' איתמר גרוטו. אנחנו לא אויבים אבל אני פשוט חושב אחרת. עם הגעת המחלה לארץ, הקונספציה של משרד הבריאות היתה לבצע מעט בדיקות המיועדות לאלה שבבידוד ומגלים סימפטומים. אבל זה הדבר האחרון שהייתי עושה כמדינאי. הייתי מקבל החלטה ברורה שמי שבבידוד, מי שבא מחו"ל או בא במגע עם חולה ומעלה חום, מוגדר כחולה קורונה. לא הייתי מבזבז אלפי בדיקות לא רלוונטיות. בזבזנו על הריכוזיות ולא פתחנו את נושא הבדיקות (לביצוע במעבדות נוספות) כדי למנוע הפצה.
"הנקודה החשובה היא למנוע הפצה. איתמר גרוטו אומר שאין מה לבדוק את האיש שמטפל והוא טועה טעות חמורה כי עם כל המיגון, הוא בסוף יעביר את המחלה ולכן יש לבודד אותו ולמנוע הפצה. האמירה שלו שאין חשיבות, כי ייתכן שאותו אדם יחלה אחר כך, היא הטעיה.
"ההמלצה שלי היא לבדוק את כל הצוות הרפואי. לא בדיקה יחידה אלא בדיקה ראשונית, בדיקה נוספת לאחר חמישה ימים וכן החתמת כל איש צוות על שמירה על כללי ההתנהגות.
"הבעיה שלנו בישראל היא שבגלל שלא בדקנו נכון, יצרנו 'מפלצות אדומות' בקהילות מסוימות. ה-PCR נותן את התשובה לכך. לנו ב'הדסה' יש מכונה שיכולה להוסיף 1,000 בדיקות ביום אבל משרד הבריאות החליט שזה לא נמצא בפריוריטי. פתיחת המשק לא יכולה להיות תלויה בכך שתפתח את המשק רק לאנשים שחלו והבריאו. הקונספציה צריכה להיות חובת בדיקה לכל אדם. המיעוט הוא אלה שהבריאו והרוב הם אלו שלא חלו".
פרופ' גרוטו, שביטל את דברי רוטשטיין, אמר: "יש לי נתונים הרבה יותר מדויקים משלך". בהקשר לנתונים שהציג פרופ' גרוטו העיר יו"ר הוועדה ח"כ שלח: "זה לא מסתדר עם הדו"ח שהציג כאן המל"ל ופירט 75,000 בדיקות שנערכו עד כה".
שר הפנים דרעי: "ביישובים החרדיים לא עשו מספיק בדיקות"
בחילופי הדברים בין הח"כים אמר ח"כ שלח: "מספר התושבים בבני ברק שנמצאו חיוביים בבדיקות גדול באופן יחסי לגודל היישובים האחרים בארץ. יש התמקדות מסוימת מצד התקשורת בסרבני בדיקות, אך זו לא התמונה המשתקפת. בני ברק היא מקרה ייחודי. היחס בין גודל האיום שנפל עליה לבין היכולות שלה הוא בלתי סביר. עבור בני ברק נדרש פרויקט לאומי".
עוד ציין שלח כי "לתושבי בני ברק עוצמת המשבר ברורה. הם מאוד רוצים שהנושא יטופל והם נכונים לתת את חלקם כדי שיטופל אלא שהמערכות הקיימות לא מספיקות. המערכת מסמנת את היום שאחרי פסח כתאריך לקבלת החלטות משמעותיות. חברי הוועדה הקבועים יקבלו טיוטה של סיכום הדברים עד כה, במטרה להניח עוד לפני החג מסמך מסכם שישמש את מקבלי ההחלטות".
שר הפנים אריה דרעי אמר בדיון: "לפני כמה ימים התבקשתי על ידי ראש הממשלה והמל"ל לקחת באופן אישי את הסיוע למגזר החרדי והערבי. פורים הוא כנראה הוא אחת הסיבות המרכזיות להדבקה והבעיה העיקרית ביישובים החרדיים היא שלא עשו שם מספיק בדיקות. ברגע שהידקנו את החגורה וביטלנו את ההתכנסויות, יש משמעת טוטאלית, מוחלטת, מצד הרבנים ומצד הציבור. בכל עיר עם סיכון מוצמד היום איש צבא בכיר לשעבר, שאחראי על ניהול העניין מול המדינה.
"עיקר המאמץ של הממשלה בעניין הזה הוא איך עוזרים לאוכלוסיה המבוגרת שלא לעזוב את הבית בכלל. הרופאה המחוזית אמרה לי שהבעיה המרכזית של בני ברק היום היא שמשפחות החולים חייבות לצאת לקניית אוכל ואז נוצרות עוד הדבקות. ביוזמת הרמטכ"ל אביב כוכבי נקבע שיינתן סיוע אזרחי בכל מה שיידרש תחת ההנחיות של אלוף (מיל.) רוני נומה שמונה לסייע לבני ברק. הוא עדכן אותי שיוציאו הנחיה לספקים. לא יעלה על הדעת שנשאיר אנשים עם ילדים שאין להם מה לאכול בגלל הקורונה".
על הוצאת חולים מבני ברק למקומות שונים אמר דרעי: "לצערי, היה כאן טירוף ביורוקרטי. עיכבו את שמות האנשים שנועדו לבידוד הזה. הסתבר גם שכל חולה צריך לקבל אישור להעברתו מהקופה שלו. לפי הידוע לנו, אין חולים קשים (כרגע) במגזר הערבי ובמזרח ירושלים אבל רוב החולים הם בשכונות החרדיות בירושלים כאשר בחלק מהן יש ריכוזי חולים ונדבקים שהוא גבוה יותר אפילו ביחס לבני ברק".
ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) קרא "לחייב את רשתות המזון הגדולות לבצע משלוחים בעדיפות לחולים ולמבודדים".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) שאל: "מדוע אין מעבירים את הכל לאחריות הצבא שבנוי בצורה מסודרת לטפל בעניינים שכאלה?". דרעי השיב: "אנחנו לא רוצים לעבור למשטר צבאי. אולי ארגונית זה יהיה טוב, אבל מי שמכיר את הניואנסים בשטח, יודע שאי אפשר להתנהל ככה".
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ביקשה להתייחס לתקיפת אנשי מד"א בירושלים. השר דרעי השיב לה: "לגבי מאה שערים - זאת קבוצה קטנה של אנשים והמשטרה צריכה לטפל בהם. לגבי הבדיקות, אנחנו עושים מאמץ הסברה מול הרבנים כדי שהמסר יעבור עד כמה חשוב וחובה להיבדק ולהימצא בבידוד בהתאם למלוא ההנחיות".