קורונה בישראל

יולדות בימי קורונה מדווחות פחות על דיכאון אחרי לידה

תקופת הקורונה התגלתה במחקר ב"סורוקה" כמפחיתה דיכאון אחרי לידה, ייתכן בשל נוכחות בן הזוג בבית והאפשרות לאם הטרייה לנוח ולא לעסוק באירוח קרובים

אם ותינוק בימי הקורונה. צילום אילוסטרציה

מחקר שבוצע במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון, בחן שיעורי דיכאון אחר לידה אצל יולדות שילדו במועד ובמהלך תקופת הסגר עקב מגיפת הקורונה. את ציוני הדיכאון  השוו החוקרים לאוכלוסיית יולדות במועד, שילדו בטרם תקופת הקורונה.

התוצאות שהושגו הפתיעו את החוקרים: היולדות בימי הקורונה דיווחו על פחות דיכאון לאחר לידה וזאת באופן מובהק מול קבוצת הביקורת שכללה נשים שילדו בטרם תקופת הקורונה.

צוות המחקר כלל את ד"ר גלי פריאנטה, ד"ר טליה לנקסנר, ד"ר אורית ויסוצקי, ד"ר שמרית יניב-סלם ופרופ' אייל שיינר מהחטיבה למיילדות וגינקולוגיה ב"סורוקה"; ד"ר תמר כוסף, מהמחלקה לפסיכיאטריה ב"סורוקה" וד"ר תמר וינשטוק, מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.

הנשים לאחר לידה במועד שהשתתפו במחקר מילאו שאלונים ("שאלון אדינבורו") שנועדו לאתר דיכאון לאחר לידה.

במחקר נטלו חלק 272 נשים שרואיינו בתקופת הסגר עקב נגיף הקורונה וציוני השאלונים שלהן הושוו כאמור לשאלונים שמילאו 123 יולדות שילדו בטרם תקופת הקורונה.

הסיכון לדיכאון שלאחר הלידה לפני תקופת הקורונה היה גדול פי שניים - 16.7% אצל מהמשתתפות בתקופת הקורונה שקיבלו ציון מעל 10 בשאלון איתור הסיכון לדיכאון, מול 31.3% מבין אלו שהשיבו לשאלון הזה בטרם תקופת הקורונה. התוצאות נותרו מובהקות גם לאחר נטרול סיבוכי הריון, מאפיינים משפחתיים ומוצא.

פרופ' אייל שיינר, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' ב"סורוקה", שהיה אחראי על המחקר: "הופתענו לגלות שתקופת הקורונה התגלתה כבעלת סיכון מופחת לדיכאון לאחר הלידה. יש לכך לא מעט הסברים אפשריים: בהרבה משפחות, גם בן הזוג נשאר בתקופת הסגר בבית, או עבד מהבית בשל הנחיות הסגר, מה שתרם לכך שעזר לבת זוגו בעבודות הבית וגם לתחושה שהיולדת איננה לבד. השילוב של בן הזוג בבית אפשר ליולדת להתעסק בהתאוששות ובהחלמה וכן לנוח בזמן הפנוי שלה כיוון שחל גם איסור על מבקרים. במילים אחרות: אפשר ליולדת להתאושש בזמן הפנוי ולא לעסוק באירוח".

היולדות שמילאו את "שאלון אדינבורו" השיבו בין השאר: "במשך השבוע האחרון הרגשתי מפוחדת או מבוהלת ללא כל סיבה מוצדקת"; או "במשך השבוע האחרון, הרגשתי חרדה או דאגה ללא כל סיבה". ברור שבתקופת הסגר שבה בוצע המחקר היתה בהחלט סיבה אורגנית מוצדקת לחרדה ולכן ייתכן שבתקופה זאת היולדת עסוקה בשאלות קיומיות מהותיות. כמו כן, בתקופה זאת הוחלט על שחרור מוקדם ממחלקות היולדות. ייתכן שהדבר תרם אף הוא לבריאות הנפשית של היולדות.

פרופ' שיינר: "אין ספק שנדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון את השפעת תקופת הקורונה על הבריאות הנפשית של יולדות".

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  דיכאון אחרי לידה,  בית החולים סורוקה,  פרופ' אייל שיינר,  קורונה,  חדשות,  מחקרים
תגובות
אנונימי/ת
17.05.2020, 12:33

אף אחד לא מעלה השערה אולי זה קשור לעליה בלידות הבית, לשחרור מוקדם מהמחלקה, להפחתה בטיפול הישיר ובקיצור, אולי "טיפול יתר" יכול להזיק.