חדשות

מחקר ישראלי מצא: חומרי ההרדמה מבצעים "חטיפה" של מנגנון השינה

חוקרים באוניברסיטה העברית גילו את המנגנון שבו חומרי הרדמה פועלים באמצעות מעגלים מוחיים המשרתים וקשורים למנגנוני השינה

הרדמה (צילום: אילוסטרציה)

מחקר חדש שבוצע על חולדות מעבדה באוניברסיטה העברית בירושלים גילה כי חומרי ההרדמה "חוטפים" מעגלים מוחיים הקשורים למנגנוני השינה. דו"ח המחקר פורסם באחרונה ב-Experimental Neurology.

החוקרים טמיר אביגדור, ד"ר אן מיינרט, מארק ברון ופרופ' מרשל דבור מהמחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית במכון למדעי החיים והמרכז לחקר הכאב, הסבירו: "כאשר אנו ישנים עובר המוח שלנו בין שני מצבים בולטים: האחד כולל את שנת NREMי(Non Rapid Eye Movement sleep) המאופיינת בפעילות מוחית הנמדדת בעזרת EEG ומתבטאת בגלים חשמליים איטיים. המצב השני הוא שנת ה-REM, הידועה גם בתור "שינה פרדוקסלית" (Paradoxical sleep) שבה מאופיין ה-EEG על ידי גלים מהירים - תבנית המדמה מצב של ערנות. מאפיינים נוספים של שנת REM הם תנועות עיניים מהירות ושרירי גוף רפויים בצורה קיצונית. שנת ה-REM היא השלב המזוהה לרוב עם חלומות".

אולם פרט לשינה, יש גורמים נוספים המעבירים את המוח ממצב של ערנות למצב של חוסר הכרה. למשל, הרדמה כללית. הרופא המרדים מכניס לגוף המטופל חומר הרדמה. הוא מאבד את ההכרה ולא חש כאב במשך הניתוח. בזמן ההרדמה, ה-EEG מדמה שנת NREM, ורוב שרירי הגוף נמצאים במצב של רפיון.

שאלת המחקר היתה: האם ניתן לטעון שהרדמה היא למעשה מצב של שינה מאולצת על ידי תרופות? נושא זה נחקר כבר כמה שנים והתמקד באזור מצומצם וממוקד בגזע המוח של חולדות המכונה MPTAי(mesopontine tegmental anesthesia area). הזרקת כמות מזערית של חומר הרדמה ישירות לתוך אזור זה במוח של החולדה מביאה באופן מיידי למצב של הרדמה כללית. גישה ניסויית זו מאפשרת לבצע מחקר מדויק ועקבי יותר לגבי מיקום השפעת חומר ההרדמה במוח.

גילוי ה-MPTA קידם בשעתו את ההשערה לפיה קיים קשר ישיר בין המנגנונים הפועלים במצבים של שינה לאלה העומדים מאחורי הרדמה כללית. על פי השערה זו פועלים חומרי ההרדמה על אותם אזורים מוחיים המופעלים על ידי מולקולות אנדוגניות בזמן השינה, ועל ידי כך מאלצים את המוח לעבור ממצב של ערנות למצב של תרדמת. "בעצם", הסבירו חוקרי האוניברסיטה העברית, "ניתן לומר שחומרי ההרדמה מבצעים 'חטיפה' של מנגנון השינה".

במחקר הנוכחי אופיינה פעילות מוחית (EEG) לפני, במהלך ואחרי ההרדמה שהושרתה באמצעות מתן חומרי הרדמה ישירות ל-MPTA של החולדה. "בצורה זו חשפנו לחומר ההרדמה רק את האזור שבו מתרחשת ה'חטיפה' של מנגנוני השינה. מנענו חשיפה לא סלקטיבית של כלל חלקי המוח לחומרי ההרדמה, כפי שקורה כשהרופא המרדים מזריק חומרי הרדמה אל מחזור הדם.

"בניסויים נמצא כי בזמן ההרדמה, המתקבלת כתוצאה ממתן חומרי הרדמה לאזור ה-MPTA בלבד, עוברת תבנית ה-EEG במוח בין שני מצבים דמויי NREM ו-REM לסירוגין. זאת אומרת, בין מצב בעל פעילות מוחית של גלים איטיים למצב בעל פעילות מוחית של גלי מוח מהירים.

"מופע זה נקרא הרדמה פרדוקסלית (paradoxical anesthesia), ומכאן גם שמו של המאמר המדעי שהתפרסם: Paradoxical anesthesia:י Sleep-like EEG during anesthesia induced by mesopontine microinjection of GABAergic agents. המצב פרדוקסלי משום שלמרות שהחיה נמצאת בהרדמה כירורגית עמוקה, ניתן היה לראות דגם של פעילות חשמלית מוחית הדומה לפעילות המתקבלת במשך שינה טבעית".

המסקנות שהתקבלו כתוצאה מהמחקר הזה הן: חומרי הרדמה פועלים באמצעות מעגלים מוחיים המשרתים וקשורים למנגנוני השינה. חשיפה כללית של המוח לחומרי ההרדמה מעוותת את התמונה ה'טהורה', המתקבלת בעקבות חשיפה ממוקדת של אזור ה-MPTA בלבד, כי בזמן הרדמה כללית החומרים מתפזרים עם זרם הדם בכל הגוף ופועלים גם במוקדים אשר אינם חיוניים לצורך הרדמה כירורגית בלבד.

בנוסף, התגלה כי אזור ה-MPTA משחק תפקיד מרכזי במעבר שבין מצב הערנות לבין מצב של תרדמת. "מחקר זה", ציין הצוות, "גם מאשר ממצא שהתקבל במחקר קודם, לפיו הרס אזור ה-MPTA משפיע על רגישותן של החולדות לחומרי הרדמה שונים. אפשר לכן להגיד ממחקר זה שאזור ה-MPTA משחק תפקיד של מתג לצורך מעבר המוח בין מצב ערנות לבין מצב שינה/ הרדמה.

נושאים קשורים:  מחקר ישראלי,  הרדמה,  האוניברסיטה העברית,  שינה,  חומרי הרדמה,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
19.08.2021, 14:31

בנגוד לאמור במאמר, בעת הרדמה כללית יש חוסר הכרה אבל יש תחושת כאב שיש לדכא על ידי תרופות אנלגטיות בנוסף לתרופה הגורמת חוסר הכרה. כמו כן בזמן הרדמה כללית אין הרפיית שרירים ולכן יש צורך בשימוש במרפי. שרירים בנוסף לאנלגטיקה ותרופה היפנוטית המשרה אבדן הרה.בנוסן נהוג להשתמש בתרופה הגורמת לאמנזיה כמו בנזודיאזפין, ובחלק מהמקרים גם בתרופה החוסמת את המערכת הסמפטטית למניעת תגובה של המערכת הסימפטטית.