לבחור את העובר הבריא ביותר - השיטה והשאלות האתיות שלצידה

מהי הדרך הטובה ביותר לבחור עובר בהפריה חוץ גופית כדי להוריד סיכונים שיחלה בעתיד בסכיזופרניה או מחלת קרוהן? סוגיה זאת עומדת במרכזו של מחקר ישראלי שבחן את יעילותה של שיטה חדשנית לבחירת העובר בהפריה חוץ-גופית הקיימת עתה רק בארה"ב, מול שיטה אחרת, ותיקה יותר.

בצוות המחקר היו פרופ' שי כרמי מבית הספר לבריאות הציבור, ד''ר אור צוק מהמחלקה לסטטיסטיקה, שניהם מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' טוד לנץ ממכון פיינשטיין למחקר רפואי בניו  יורק. דו"ח המחקר פורסם תחילה באתר biorxiv  שנועד לדיווחים על מחקרים בטרם עברו ביקורת עמיתים ובהמשך גם ב-eLife.

"ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בביצוע הפריות חוץ-גופיות, שבהן מספר ביציות מופרות מחוץ לגוף האם, ולאחר מכן נבחר עובר אחד לקליטה ברחם (השרשה)", אומר פרופ' כרמי. "מאז מספר שנים הורים פוטנציאליים יכולים לבדוק האם העוברים שלהם נושאים פגמים גנטיים נדירים, שעלולים להתפתח למחלות קשות דוגמת סיסטיק פיברוזיס או מחלת טיי-זקס, וזאת כדי להחליט אם להמשיך בתהליך הלידה.

"הטכנולוגיה החדשה, הקיימת כיום רק בארה''ב, מאפשרת להורים לבדוק האם עוברים נושאים גורמי סיכון גנטיים למחלות כרוניות נפוצות כמו סוגים שונים של סרטן, סוכרת, מחלת קרוהן, מחלות לב או סכיזופרניה, ולבחור מהם רק את העובר המתאים והבריא ביותר. במחקר שלנו נבחנה היעילות הצפויה של השיטה החדשה. ממצאיו מספקים הערכה מהו הסיכוי שהעובר הנבחר יפתח במהלך חייו מחלה גנטית ספציפית. תהליך הבחירה נועד, כאמור, להפחית תחלואה עתידית, אך יש לו גם השלכות אתיות וחברתיות משמעותיות. אם יונהג גם בארץ, הוא  עשוי לשנות את האופן שבו יתבצע בעתיד תהליך ההפריה החוץ גופית".

במחקר נבחן תרחיש שבו ההורים מקבלים את הערכת הסיכון של כל עובר לחלות במחלה נתונה. "הורים אלה יעמדו אז בפני שתי אסטרטגיות בחירה: לסנן את העוברים להם סיכון גנטי גבוה במיוחד למחלה לא רצויה, ואז לבחור באקראי באחד מהעוברים הנותרים; או לחלופין לבחור מראש את העובר בעל הסיכון הנמוך ביותר. האסטרטגיה הראשונה מורכבת פחות מבחינה אתית, כיוון שאף עובר לא מסומן כ'טוב ביותר'", מסביר פרופ' כרמי. "עם זאת, בחירה זו לא הפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לפתח מחלה. כלומר, מבחינה סטטיסטית עדיף לפעול על פי האסטרטגיה השנייה ולבחור את העובר בעל הסיכון הנמוך ביותר. בדרך זו, תחת תנאים מסוימים ומספר מגבלות מעשיות, ניתן יהיה, להערכתנו, להוריד את הסיכון לחלות בסכיזופרניה או קרוהן, למשל ב-50%-40%".

פרופ' כרמי מדגיש כי כרגע תהליך זה רלוונטי בעיקר לזוגות צעירים, להם בדרך כלל מספר עוברים רב יותר, וכן לזוגות ממוצא אשכנזי, כיוון שהמחקרים הגנטיים עליהם מתבססת השיטה התבצעו בעיקר באוכלוסיות ממוצא אירופאי.

ביחס להיבטים האתיים והחברתיים שעשויים לעלות מהטכנולוגיה הזאת, פרופ' כרמי מציין כי חוקרים רבים נרתעים מטכנולוגיות הדורשות להחליט אילו עוברים ''אינם ראויים'' שייוולדו. "טכנולוגיות מהסוג הזה מעלות את החשש מפני הידרדרות ל'אאוגניקה', שהיתה פופולרית במחצית הראשונה של המאה ה-20, ובמסגרתה נרצחו או עוקרו בכפייה מאות אלפי אנשים שנחשדו כנחותים מבחינה גנטית". לדבריו, "בחירת עוברים על פי מדדי סיכון למחלות נפוצות עלולה גם להוביל לסטיגמטיזציה של חולים, להגדלת אי השוויון החברתי ולבלבול ותסכול בקרב מטופלים. מאידך, הטכנולוגיה החדשה מהווה, במובן מסוים, התפתחות טבעית של בדיקות לגילוי מוטציות המעלות סיכון לסרטן השד והשחלה, שאכן קיבלו מכבר לגיטימציה ציבורית. בנוסף, חוקרים אחרים טוענים כי החובה המוסרית של ההורים היא לבחור את העובר שהוא בעל הסיכון הנמוך ביותר לחלות".

בשלב הבא של המחקר הזה יקיים הצוות ראיונות עם הורים ורופאים, גם מישראל, כדי לגלות את עמדותיהם בנוגע לשימוש בטכנולוגיה החדשה. "בהתחשב במורכבותה, אנו קוראים לכל בעלי העניין – רופאים, הורים המעוניינים לעבור הפריה חוץ גופית, איגודים מקצועיים וקובעי מדיניות, לדון בתוצאות'', מסכם פרופ' כרמי.