למיקרוביום של המעי תפקיד חשוב בהתפתחות, מטבוליזם, גדילה והזדקנות של המאחסן. מחקרים עדכניים מכוונים כי קיימת תקשורת בין המיקרוביום של המעי לבין ציר הורמון גדילה/פקטור גדילה דמויי-אינסולין 1 (Growth Hormone [GH]/Insulin-Like Growth Factor 1 [IGF-1] axis). החוקרים במחקר זה הדגימו בעבר כי עודף וחוסר של GH מקושרים לשינויים בהרכב המיקרוביום של המעי בעכברים בוגרים. עם זאת, אף מחקר עד כה לא הדגים את ההשפעה של GH על המיקרוביוטה במשך הזמן.
עוד בעניין דומה
מחקר זה עקב אחר ההשפעות של עודף GH ממקור בקר (bovine GH-bGH) על שינויים אורכיים בפרופיל המיקרוביוטה של המעי (לדוגמה - שפע, שוני/בגרות, תפקוד מטבולי מנובא ורמות חומצות שומן עם שרשראות קצרות [small chain fatty acids - SCFA]) בעכברים טרנסגנטיים בגילאי 3, 6 ו-12 חודשים. החוקרים השוו ממצאים מטבוליים, פנוטיפ של המעי והזדקנות מוקדמת בין עכברים אלו לעכברים מקבוצת מקרי הביקורת שחלקו איתם את הכלוב.
תוצאות המחקר הדגימו כי עכברים בקבוצת bGH הציגו שינויים תלויי גיל בשכיחות, עושר ואחידות של חיידקי המעי. הבגרות המיקרוביאלית הוסברה באופן מובהק על ידי גנוטיפ וגיל. יתרה מזאת, רבים מהחיידקים (לדוג' - לקטובצילי, לכנוספירציאה, ביפידובקטריום ופצליבקולום), מסלולים מטבוליים מנבאים (כגון SCFA, ויטמין B12, חומצה פולית, מנקווינול, פפטידוגליקאן, וביוסינטזה של הם B) וכן רמות SCFA (אצטט, בוטירט, לקטט ופרופיונט) השתנו בעקביות על פני שלוש נקודות הזמן שנבדקו. ממצאים אלו בידלו בין המיקרוביום של קבוצת bGH לבין קבוצת מקרי הביקורת לאורך זמן. יש לציין כי עכברי bGH הדגימו הפחתה משמעותית בספיגת השומן מהמעי ועליה בכמות הצאייה.
מסקנת החוקרים הייתה כי GH משנה את המיקרוביום של המעי באופן תלוי גיל, עם חתימות מיקרוביאליות אורכיות ומסלולים מטבוליים צפויים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
