עישון פסיבי אצל ילדים: עישון במרפסת או בחצר לא מגן מנזקים

שישה מתוך עשרה ילדים שהוריהם מגבילים את העישון למרפסת או חצר נמצאו בסיכון לנזקי עשן הטבק, כך עולה ממחקר שבדק את שאריות הניקוטין בשיערם של הילדים ופורסם לאחרונה בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health.

המחקר, שנערך באוניברסיטת תל אביב, מצא כי "עישון משפחות" שמוגבל לחלון, מרפסת או חצר הבית, אינו מגן על הילדים מפני סכנות בריאותיות למרות הדעה הרווחת בעניין. החוקרים ממליצים להימנע לחלוטין מעישון בטווח של עשרה מטרים מהבית וגם כשיוצאים מהבית לאזורים פתוחים, יש לשמור על מרחק של לפחות עשרה מטרים מהילדים.

החוקרים בדקו את רמת החשיפה לעשן טבק אצל ילדים באמצעות סמן ביולוגי המודד את הימצאותו של ניקוטין בשיער, מה שמצביע על חשיפה מצטברת לעשן טבק במשך מספר חודשים. ניתוח הנתונים הראה כי בקרב משפחות שלא עישנו בתוך הבית והגבילו את העישון למרפסת או בחוץ, 62% מהילדים נחשפו לעשן הטבק.

בשלב הראשון של המחקר, שפורסם לפני כשנתיים, צוות החוקרים בדק באופן כללי הימצאותן של שאריות ניקוטין בקרב ילדים להורים מעשנים. אז נמצא כי 70% מילדיהם של הורים מעשנים חשופים לעישון כפוי. כעת כאמור, החוקרים בדקו את הנושא גם בפילוח למקום העישון.

"גישתו של משרד הבריאות אינה מגנה על ילדי מעשנים"

פרופ' לאה רוזן מבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שהובילה את המחקר, מציינת כי המידע החדש רלוונטי ישירות גם לנושא עישון שכנים, שנדון בימים אלה בבית המשפט העליון. העתירה נגד משרדי הסביבה, הבריאות והפנים מבקשת להתייחס לעישון החודר לדירות כאל מפגע סביבתי, טענה הנתמכת בהגדרת מפגע סביבתי בחוק אוויר נקי, בחוק מניעת מפגעים ובחוק העונשין.

פרופ' לאה רוזן, בית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב. "מדינת ישראל חייבת להציב את נושא הפחתת העישון בקרב הורים כיעד לאומי". צילום: דבי קופר

פרופ' רוזן: "תוצאות המחקר הזה מראות כי בקרב משפחות מעשנות, הגבלת העישון למרפסת אינה מגנה על מרבית הילדים מפני חשיפה לעשן טבק. לכן, גישתו של משרד הבריאות אינה מגנה על ילדי המעשנים ובנוסף פוגעת גם בשכנים. אנו מבקשים ממשרד הבריאות לשקול מחדש את עמדתו לאור ממצאים אלה".

החוקרים מדגישים כי מרפסות ביתיות הן חלק מסביבת הבית וגם אם השכנים מעשנים - ייתכן שיש לכך השפעה. פרופ' רוזן: "ממצאי המחקר החדש שבים ומחדדים את מה שאנחנו אומרים כבר שנים רבות, שעישון מחוץ לבית, גם כשהדלתות והחלונות סגורים היטב, אינו מגן לחלוטין על ילדים מפני חשיפה לעשן טבק. במקרים רבים, המרפסות בארץ צמודות לאזורי המגורים וזה מאפשר לעשן להיסחף מאותם אזורים אל פנים הבית. ההורים מאמינים בטעות שהמרפסת מציעה מקום בטוח לעשן. בפועל, הילדים עלולים להיות חשופים מתסחיף העשן באופן ישיר גם כשהם בתוך הבית וגם כשהם נכנסים למרפסת ומישהו מעשן".

בנוסף לדבריה, העשן נספג בסביבה: בריהוט, בקירות או בשטיחים ונפלט אט אט לתוך האוויר במשך שבועות או חודשים.

"העשן נספג בגוף דרך בליעה או דרך העור, במיוחד בקרב תינוקות וילדים קטנים. כמו כן, הורים מעשנים מעבירים את הרעלים מעשן הטבק על גופם: על הידיים, בשיער, על הבגדים ולכן רצוי לצחצח שיניים, לשטוף ידיים ולהחליף בגדים לאחר עישון ולפני מגע עם ילדים", אומרת פרופ' רוזן.

פרופ' רוזן מסכמת: "מדינת ישראל חייבת להציב את נושא הפחתת העישון בקרב הורים כיעד לאומי ולהשקיע בנושא את המשאבים הראויים. 85% מעשן הטבק לא נראה וחוש הריח שלנו אינו בהכרח אמין ועל כן הורים רבים סוברים בטעות שהם מגינים על ילדיהם ובפועל הם חושפים אותם לסכנות בריאותיות משמעותיות. כחברה עלינו להקפיד לשמור על האזרחים ולהרחיק את כולם מסכנות עשן הטבק, במיוחד ילדים תינוקות, נשים בהריון ואוכלוסיות מוחלשות".

במחקר השתתפו פרופ' דוד צוקר מהמחלקה לסטטיסטיקה ומדעי הנתונים באוניברסיטה העברית, ירושלים; ד"ר שאנון גרבלי מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ווטרלו, קנדה; ד"ר  מיכל ביתן מהמחלקה למדעי המחשב במכללה למינהל;  ד"ר אנה רול מהמחלקה לבריאות והנדסה סביבתית בבית הספר לבריאות הציבור של ג'ונס הופקינס בלומברג, בולטימור; וד"ר ויקי מאיירס ממכון גרטנר לאפידמיולוגיה ומחקר מדיניות בריאות במרכז הרפואי שיבא.