תגלית ישראלית: קשר מובהק בין רמת תחמוצת החנקן במוח לאוטיזם

מחקר חדש בהובלת חוקר באוניברסיטה העברית, ד"ר הייתם עמל וקבוצת המחקר שלו, מבית ספר לרוקחות בפקולטה לרפואה, מצא כי קיים קשר מובהק בין רמות של תחמוצת החנקן (NO) במוח לבין אוטיזם.

המחקר, שפורסם אתמול (ב') בכתב העת Advanced Science, הוכיח שעם העלייה בתחמוצת החנקן במוח עולים גם האינדיקטורים לאוטיזם. ולהפך, במקרים שבהם, באופן יזום ומבוקר, הורדו רמות התחמוצת במוחם של חיות מעבדה עם מוטציה גנטית שגורמת לאוטיזם בבני אדם, האינדיקטורים וההתנהגות האוטיסטית ירדו בהתאמה.

באוניברסיטה העברית ציינו כי ד״ר עמל הוא הראשון בעולם אשר מפצח את המנגנון החדש הזה באוטיזם.

כיום, מיליוני בני אדם בעולם מתמודדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי. בישראל בלבד יותר מ-30 אלף ילדים עד גיל 18 אובחנו עם אוטיזם. בארה"ב, אחד מכל 44 אנשים מתחת לגיל 21 נמצאים על הספקטרום האוטיסטי, כך לפי נתוני המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, מה שהופך אותה להפרעה ההתפתחותית השכיחה ביותר בארה"ב.

במחקר הנוכחי הראו החוקרים כי ישנו קשר הדוק בין שני האלמנטים – תחמוצת החנקן במוח ואוטיזם. התוצאות מבוססות על בדיקות בקרב חיות מעבדה ובמודלים אוטיסטיים שונים, שמשתייכים לתפקוד נמוך. בקרב אלה נבדקו פרמטרים שונים: בעיות בתקשורת חברתית, חזרתיות ורפטטיביות התנהגותית, אי התעניינות באובייקטים חדשים, חרדתיות וכדומה. בנוסף, נבחנו תאי גזע אנושיים ודוגמאות דם קליניות של ילדים עם אוטיזם בתפקוד נמוך.

ד״ר עמל ביחד עם אנשי מעבדתו - ד״ר מאניש טריפאטי, ששאנק אוג'ה, מרים קרטאווי ווגיהה חמודי - מצאו כי כאשר הם פעלו באופן אקטיבי להורדת רמות תחמוצת החנקן במוח, כך ההתנהגות האוטיסטית ירדה בהתאמה.

"מחקרנו הראה בצורה יוצאת דופן כי עיכוב ייצור תחמוצת החנקן בתאי נוירונים במוח, במודלים אוטיסטים במעבדה, גורם לירידה בסממנים אוטיסטיים. חיות המעבדה שבדקנו נהיו 'חברתיות' יותר, נצפתה פחות חזרתיות בהתנהגותן והן התעניינו באובייקטים חדשים. ראינו גם שהן פחות חרדתיות. בנוסף, העיכוב ברמות תחמוצת החנקן הובילו לשיפור משמעותי במדדים נויורונאלים", הסביר ד"ר עמל.

"זוהי פעם ראשונה שמעבדה מצליחה לגלות ולהוכיח קשר ממשי בין עלייה בריכוז של תחמוצת החנקן במוח לבין התנהגות אוטיסטית, מה שמהווה פריצת דרך משמעותית בחקר האוטיזם בעולם. התגלית יכולה להשליך על הקשר של תחמוצת החנקן עם מחלות נוירולוגיות אחרות כמו אלצהיימר או מחלות פסיכיאטריות כדוגמת סכיזופרניה ומניה-דיפרסיה", סיכם ד"ר עמל והוסיף: "כולי תקווה שהגילוי החדש והבנת המנגנון הזה תוביל לאפשרות ממשית של פיתוח תרופה לאוטיזם. בראייתי, תרופה כזו תסייע למיליוני ילדים ומבוגרים, ברחבי העולם, הסובלים מההפרעה".