מחקרים רבים שנערכו בנושא הראו כי עישון פעיל מעלה את ההיארעות של מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). עם זאת, חסרות ראיות המצביעות על ההשפעה של חשיפה לעישון פסיבי על הסיכון ל-COPD.
עוד בעניין דומה
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה שממצאיה פורסמו בכתב העת 'International journal of chronic obstructive pulmonary disease', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את הקשר בין חשיפה לעישון פסיבי לבין הסיכון ל-COPD. החוקרים ערכו חיפוש בשלושה מסדי נתונים (PubMed,יEmbase ו-Web of Science), ולאחר הערכת איכות המחקרים ערכו אנליזות מרובדות לפי אזור, מגדר ומשך החשיפה. Cochran's Q ו-I2 שימשו את החוקרים לצורך הערכת הטרוגניות, ולצורך הערכת הטיית הפרסום החוקרים השתמשו ב-funnel plot וב-Egger's test.
במטא-האנליזה נכללו 15 מחקרים (6 מחקרי חתך, 6 מחקרי מקרה-ביקורת ו-3 מחקרי עוקבה), הכוללים 25,592 משתתפים בסך הכל. מתוצאות החוקרים עולה כי חשיפה לעישון פסיבי נקשרה עם סיכון גבוה יותר ל-COPD (יחס הסיכויים 2.25; רווח בר-סמך של 95% 1.40-3.62 I2 = 98% ;p <0.01 להטרוגניות בהתבסס על מודל אנליזת השפעות אקראיות), ובפרט באלו עם חשיפה של למעלה מ-5 שנים (4.38; רווח בר-סמך של 95%, 1.28-15.00; I2 = 89%; p <0.01 להטרוגניות בהתבסס על מודל אנליזת השפעות אקראיות). בנוסף, נמצא כי חשיפה לעישון פסיבי העלתה את הסיכון ל-COPD בנשים (יחס הסיכויים 2.02, רווח בר-סמך של 95%, 1.52-2.67; I2 = 0%; p = 0.89 להטרוגניות בהתבסס על מודל אנליזת השפעות אקראיות).
לסיכום, ממצאי החוקרים מצביעים על כך שחשיפה לעישון פסיבי נקשרת עם סיכון מוגבר לתחלואה ב-COPD, ובפרט במקרים בהם החשיפה לעישון הייתה ממושכת.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
