מה הן הסיבות לתחלואת לב וכלי דם במחלימי קורונה?

בשנתיים הראשונות של מגיפת הקורונה, ממרץ 2020 עד מרץ 2022, אירעו בארה"ב כ-90,000 מקרי מוות ממחלות לב וכלי דם - יותר ממספר האירועים הללו הצפוי לתקופה זו. כך עולה מכתבה שעסקה בקשר בין קורונה לתחלואה במחלות לב וכלי הדם והתפרסמה בסוף השבוע בניו יורק טיימס.

על פי הנתונים שדווחו, רוב המקרים התרחשו בקרב בני 65 ויותר, קבוצת הגיל עם הסיכון הגבוה ביותר לסיבוכים קרדיווסקולריים. במקביל, תמותה קרדיווסקולרית עלתה דרמטית בקרב מבוגרים צעירים יותר. מחקר שפורסם באוקטובר אשתקד ב-Journal of Medical Virology מצא כי העלייה החדה ביותר במקרי מוות מאוטם שריר הלב התרחשה בגילאי 25 עד 44.

הגיוני להניח שחלק ממקרי המוות הקרדיווסקולריים אירעו בשל קשיים בנגישות לטיפול רפואי בשיא המגיפה, אבל רופאים וחוקרים כיום משוכנעים שלנגיף קורונה עצמו היתה השפעה. בנוסף לסיבוכים שיכולים להתרחש במהלך השלב החריף של זיהום קורונה, נראה שיש סיכון מוגבר לאוטם, שבץ ובעיות אחרות עד שנה לאחר הזיהום והמומחים מנסים כעת להבין את הסיבה.

"יש קשר מאוד מסוים בין נגיף הקורונה למערכת הקרדיווסקולרית", אומרת ד"ר סוזן צ'נג, העומדת בראש המחלקה למדעי הבריאות הקרדיווסקולרית במרכז הרפואי סידרס סיני ומי שהובילה את המחקר על מקרי מוות מאוטם שריר הלב.

התיאוריה המובילה של קרדיולוגים לגבי הנזק שגורמת קורונה ללב ועל הקשר בינה לבין אירועים קרדיווסקולריים היא בכך שהיא מעוררת  דלקת נרחבת. "אנחנו יודעים שמחלות זיהומיות ובמיוחד זיהומי קורונה קשים מובילים לדלקת. ייתכן שזהו המנגנון המגביר את הסיכון הקרדיווסקולרי", אומר ד"ר לוק לאפין, קרדיולוג ומנהל שותף של המרכז ליתר לחץ דם בקליבלנד קליניק.

בתגובה לזיהום או לפציעה, מערכת החיסון משחררת חלבונים הגורמים לדלקת ולקרישת דם. אצל אנשים שיש להם טסיות בעורקים, הדלקת יכולה לגרום לטסיות להישבר, ליצור קריש דם ולגרום לאוטם שריר הלב או לשבץ. לכן, מומחים מאמינים כי לאנשים שלהם יש כבר טסיות בעורקים, כמו מעשנים או אנשים עם לחץ דם גבוה וכולסטרול גבוה, יש גם את הסיכון הגבוה ביותר לאוטם לב הנגרם מקורונה.

במקרים מסוימים, החלבונים הללו יכולים לגרום לקריש אפילו ללא הימצאותן של טסיות. אם הדלקת בכלי הדם חזקה מספיק נוצר גירוי של התאים וקריש יכול להיווצר באופן ספונטני, מסבירה ד"ר צ'נג, "כך יכולים אנשים צעירים ללא טסיות לקבל אוטם בלב".

השפעה ארוכת טווח של קורונה על הלב

הפוטנציאל לסיבוכים קרדיווסקולריים אינו נעלם לאחר החלמה מהמחלה. מחקר גדול שהתפרסם אשתקד בכתב העת The Lancet עקב אחר רשומות רפואיות של 691,455 מטופלים בארה"ב ומצא כי לאנשים היה סיכון גבוה יותר משמעותית לפתח מחלות לב בשנה שלאחר זיהום קורונה. על פי המחקר, הסיכון לשבץ היה גבוה פי 1.5, לאוטם שריר הלב פי 2 ולסוגים שונים של הפרעות קצב - פי 1.6 עד 2.4.

“כבר ראינו את ההשפעה על מערכת הקרדיווסקולרית במהלך מחלת הקורונה", אומרת ד"ר הלן גלסברג, קרדיולוגית ופרופסור בבית הספר לרפואה על שם פרלמן באוניברסיטת פנסילבניה, שלא היתה מעורבת במחקר. "אבל עכשיו אנחנו רואים את ההשפעות לטווח ארוך אצל אנשים שחלו בעבר בקורונה".

כמה מהמצבים האלה עלולים לנבוע מההשפעות המתמשכות של הזיהום וחלקם מתפתחים בגלל גורמי סיכון למחלות לב שגורמת הקורונה, ובעיקר יתר לחץ דם. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of the American Heart Association מצא כי כמעט 21% מהמאושפזים בעקבות קורונה וקרוב ל-11% מהחולים בצורה קלה יותר, שלא אושפזו, פיתחו יתר לחץ דם בחודשים שלאחר מכן. המומחים אינם יודעים בדיוק איך קורונה מובילה ליתר לחץ דם, אבל גם לחץ כללי של המגיפה כנראה מילא תפקיד, אומר ד"ר לאפין.

איך חיסונים מפחיתים את הסיכון

מחקרים הראו שאנשים מחוסנים נמצאים בסיכון נמוך ב-40% עד 60% ללקות באוטם לב או שבץ לאחר זיהום קורונה, בהשוואה למי שאינם מחוסנים. ייתכן שזה נובע מכך שמחוסנים פחות סובלים מקורונה קשה, מה שמפחית סיכונים רבים של בעיות לב הקשורות לנגיף וכן שהחיסון עצמו עוזר בהגנה על המערכת הקרדיווסקולרית על ידי הפחתת ההשפעות הדלקתיות של קורונה.

על פי הכתבה, יש סיכון קטן לפתח דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) בשבועות שלאחר קבלת חיסון mRNA נגד קורונה של החברות פייזר-ביונטק או מודרנה. עם זאת, הסיכון למיוקרדיטיס לאחר קורונה עצמה גבוה יותר בהרבה.

מחקר של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארה"ב מצא שגברים בני 12 עד 29, עם הסיכון הגבוה ביותר לסיבוכי חיסון, היו בסיכון גבוה פי 4 עד 8 לפתח מיוקרדיטיס לאחר זיהום קורונה מאשר בשלושת השבועות שלאחר קבלת מנת חיסון. בגברים מעל גיל 30, הסיכון למיוקרדיטיס בשל מחלת הקורונה היה גבוה פי 28 לעומת בעקבות מתן החיסון החיסון. "למרות שחשוב להבין שאירוע לבבי הקשור לחיסון נגד קורונה הוא ממשי", אומרת ד"ר גלסברג, "הסיכון ללב גבוה הרבה יותר מנגיף הקורונה מאשר מהחיסון נגדו".

ד"ר גלסברג מסבירה כי היא נוהגת לברר עם כל המטופלים שלה אם הם חלו בקורונה מאז הפעם האחרונה שבה הגיעו לקליניקה. "אני בודקת את לחץ הדם שלהם קצת יותר וכן את רמת הכולסטרול הרע".