טיפול סיסטמי עם כימותרפיה או טיפול משולב של כימותרפיה וקרינה הוכח כטיפול יעיל בחולים הסובלים מקרצינומה של דרכי המרה
(BTC: biliary tract carcinoma) בשלב מתקדם. עם זאת, יעילות הטיפול במתאר אדג'ובנטי נותרה שנויה במחלוקת.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Cancer medicine' מטרת החוקרים הייתה לקבוע את משמעותם הפרוגנוסטית של סמנים ביולוגיים גנומיים ב-BTC לאחר הכריתה, וכן לזהות את תפקידם הפוטנציאלי בריבוד החולים לצורך טיפול אדג'ובנטי.
לצורך כך, החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית של 113 חולי BTC אשר נותחו במטרת ריפוי, ונמצאו עם נתונים זמינים בנוגע לריצוף הגידולים. שרידות ללא מחלה (DFS) הוגדר כתוצא הראשוני של המחקר, ואנליזה של משתנה בודד שימשה את החוקרים לצורך זיהוי מוטציות גנים בעלות ערך פרוגנוסטי. בהמשך, הוגדרו תתי-קבוצות של גנים חיוביים ושליליים אשר הובחנו מהגנים שנבחרו. החוקרים השתמשו ברגרסיית קוקס מרובת משתנים לצורך זיהוי גורמים פרוגנוסטיים בלתי תלויים ל-DFS.
מתוצאות החוקרים עולה כי מוטציות ב-ACVR1B, AR, CTNNB1 ,ERBB3 ו-LRP2 היו מוטציות חיוביות, בעוד שמוטציות ב-ARID1A,יCDKN2A,י FGFR2, NF1, NF2, PBRM1, PIK3CA ו-TGFBR1 היו מוטציות שליליות. בנוסף לגיל, מין, ומעורבות קשריות, גנים חיוביים (יחס הסיכונים, 0.15, רווח בר-סמך של 95% 0.04-0.48, p = 0.001) וגנים שליליים (יחס הסיכונים, 2.86, רווח בר-סמך של 95% 1.51-5.29, p = 0.001;) זוהו כגורמים פרוגנוסטיים בלתי תלויים עבור DFS.
כמו כן, נמצא כי מתוך 113 החולים רק 35 קיבלו טיפול אדג'ובנטי, כאשר מרביתם (78) לא קיבלו טיפול זה. בחולים עם מוטציות חיוביות ועם מוטציות שליליות שלא זוהו, נמצא כי טיפול אדג'ובנטי הוביל להשפעה שלילית על ה-DFS (חציון DFS:יS441 לעומת 956 ימים, p = 0.010), אך לא נצפה הבדל מובהק ב-DFS במוטציות מתתי-קבוצות אחרות.
החוקרים מסכמים כי ממצאיהם מצביעים על כך שבדיקות גנומיות עשויות להיות שימושיות בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע להתחלת טיפול אדג'ובנטי בחולי BTC.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
