ישראל במלחמה

שני מיליארד שקל: תקציב התכנית הלאומית לחוסן ובריאות נפשית

התכנית כוללת יוזמה ופנייה למי שעשוי להזדקק לטיפול, חיזוק הרופאים בקהילה, הקמת והרחבת מרכזי חוסן, שיפור השכר למטפלים במגזר הציבורי והעלאת התגמול למטפלים עצמאיים

אזרחים קוראים לשחרור הישראלים החטופים בידי מחבלי חמאס בעזה, מחוץ למשרד הביטחון בתל אביב. צילום: מרים אליסטר/ פלאש90

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הציג את התכנית הלאומית החדשה לחוסן ובריאות נפשית בדיון שנערך אתמול (ד') בוועדת הבריאות של הכנסת. משרד הבריאות יקים 100 בתים מאזנים בארבע השנים הקרובות, 25 בתים מדי שנה. הבתים המאזנים מונעים אשפוז פסיכיאטרי של מטופלים במשבר נפשי חריף, תוך מתן טיפול אינטנסיבי יותר מזה הניתן במרפאות יום.

התכנית הלאומית החדשה לחוסן ובריאות נפשית תעמוד על שני מיליארד שקל. התכנית גובשה ותוקצבה על רקע הצרכים שעלו בעקבות הטבח של השבעה באוקטובר והמלחמה והיא מופנית בעיקר לניצולי הטבח, הכוחות שהגישו עזרה כזק"א, מד"א, כבאים והמשטרה לצד אזרחים שהגישו סיוע ונלחמו, בני משפחותיהם, אזרחים בעלי רקע נפשי וכן כלל הציבור.

בר סימן טוב סיפר כי הבתים המאזנים ישרתו מתמודדי נפש העומדים בתנאים, שרוצים ומסוגלים לשתף פעולה עם התכנית הטיפולית, וזאת ללא עלות, במימון מלא של קופת החולים, ובתנאי שהקופה אישרה את ההשתתפות מראש.

התכנית כוללת יוזמה ופנייה למי שעשוי להזדקק לטיפול, חיזוק הרופאים בקהילה, הקמת והרחבת מרכזי חוסן, שיפור השכר למטפלים במגזר הציבורי והעלאת התגמול למטפלים עצמאיים, שיפור השכר לפסיכולוגים במגזר הציבורי ומענקים למתמחים בפסיכיאטריה, הגדלה ב-90% של מספר המתמחים והמומחים בפסיכיאטריה ופסיכיאטריה של הילד, הגדלת המשרה של הפסיכולוגים, מענקי תמיכה למצטרף למערכת הציבורית והגדלת השכר, הוספת 200 תקנים בשנה למחלקות הפסיכיאטריות ושינוי מפתחות התקינה לפסיכולוגים ועו"סים.

בנוסף סיפר בר סימן טוב על בניית מסלול הכשרה וליווי למגישי עזרה נפשית ולאחיות מומחיות בפסיכיאטריה, על הרחבת שירותי שיקום נכי נפש, הוספת שירותים קהילתיים ממוקדי טראומה, חיזוק מערכי האשפוז והשיקום, מענה קהילתי למאושפזים ממושכים, ריווח מחלקות, הכשרת רופאים ראשוניים בבריאות הנפש, הכשרת צוותי חירום לתגובה ראשונית ועידוד חדשנות ומחקר בתחום הנפש. הוא הדגיש כי לא יתפשר על הרמה המקצועית והאקדמית של המטפלים.

ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, דיבר על הרחבת מספר המטפלים בקהילה, כולל במערכת החינוך הפורמלית והבלתי-פורמלית ואמר: "אנחנו בכוח אדם חסר, בעיקר בפסיכיאטרים לילדים, השמיכה קצרה וכל פתרון במקום אחד יבוא על חשבון מקום אחר".

על תקצוב התכנית דיברה יעל לינדנברג, רכזת בריאות באגף התקציבים. היא אמרה כי תהיה העברה והגדלת תקציב בהיקף של 110 מיליון שקל למשרד הבריאות, שיתקצבו בין היתר תקנים לפסיכיאטרים ואת הגדלת המלגות למתמחים. בנוסף הועברו 15 מיליון שקל, תוספת למרכזי חוסן עד לסוף 2023.

ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים ב"שיבא", הזהיר כי "הגענו עד הלום בגלל תסכול ארוך טווח שהוביל לאדישות ובסוף לעזיבת המערכת. מענקים חד פעמיים זה פלסטר. הסדר קיבוצי זה מסע של אלף מיילים, וצריך להתחיל את המסע הזה וזה לא קורה. צריך לשבת עם האוצר ומשרד הבריאות ולעשות את המאמץ כולנו ביחד להסכם קיבוצי ולא לברוח מזה".

יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי סיפר על מו"מ שהוא מנהל עם משרד הבריאות להסדרת מקצועות מטפלי נפש נוספים כמטפלים באמנות והבעה, ודרש לדעת עד כמה ניצלו קופות החולים את התקציב שניתן להן במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש.

נושאים קשורים:  בריאות הנפש,  התכנית הלאומית לחוסן ובריאות נפשית,  מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב,  פסיכיאטרים,  חדשות,  ישראל במלחמה,  7 באוקטובר
תגובות
אנונימי/ת
01.12.2023, 09:46

ד"ר פלדמן, מענקים חד פעמיים זה לא פלסטר. זה שוחד אשר גורם לדהמורליזציה הן למתמחה המושחת והן למערכת כולה.

אנונימי/ת
01.12.2023, 09:53

👍

אנונימי/ת
02.12.2023, 07:31

לא ראיתי התייחסות לשיפור והגדלת שכר לעו״סים בבריאות הנפש. מערך בריאות הנפש כבר מזמן לא נשען רק על פסיכולוגים אלא מורכב מצוותים רב מקצועיים שכולם קורסים תחת הנטל, עובדים כמטפלים לכל דבר. הייתי רוצה שההתייחסות תשתנה ומטפלים יהיו מטפלים ויקבלו מעמד שווה. עובדים סוציאליים במרפאות בריאות הנפש הם מטפלים לכל דבר, עוברים הכשרות טיפוליות ופסיכותרפיה. הגיע הזמן להתייחס להכשרה הטיפולית ולא למקצוע הבסיס שממנו מגיע המטפל.

אנונימי/ת
02.12.2023, 09:33

ייתכן שלא ראית התייחסות לשיפור והגדלת שכר לעו"סים, מפני שעו"סים ברובם אינם כפופים למשרד הבריאות אלא למשרד הרווחה ולכן אינם בתחום סמכותו של מנכ"ל משרד הבריאות.
העו"סים שמועסקים במב"ר אינם קשורים באתגר הנוכחי.
ובלי קשר יש מספיק עובדים סוציאלים. שיתעסקו בדברים החשובים.

אנונימי/ת
02.12.2023, 14:37

רק למען ההבהרה, עובדים סוציאליים בתחום הבריאות הם תחת משרד הבריאות. נראה לי שזה כולל גם את בריאות הנפש. יש תת תקינה של עו״סים במרפאות בריאות הנפש למרות שיש צורך גדול בעובדים סוציאליים שבדכ מומחים בתחום השיקום בבריאות הנפש ובעבודה עם מטופלים מורכבים הזקוקים לטיפול מערכתי. המערך הסוציאלי מפותח מאוד בבתי החולים הפסיכיאטרים אך חסר מאוד במרפאות ברהן בקהילה. זה ממש לא נכון לומר שיש יותר מדי עובדים סוציאליים והם לא קשורים למשרד הבריאות.

אנונימי/ת
03.12.2023, 06:33

אם יש תת תקינה אז צריך להוסיף תקנים ולא להעלות שכר.
ובכל מקרה עובדים סוציאלים הם לא בדיוק הסלתה והשמנה של עובדי בריאות הנפש. ממה שיצא לי להכיר במסגרת עבודתי רובם ככולם היו פשוט כאלה שלא היו מסוגלים להתקבל ללימודי פסיכולוגיה (שלא לדבר על רפואה). חבל על הכסף.

אנונימי/ת
03.12.2023, 08:46

עכשיו הבנתי מה רמת המקצועיות של הקוראים כאן. התגובה שלך מבישה בעיני, ולא ראויה להיות מפורסמת כאן

אנונימי/ת
03.12.2023, 17:32

עו"סיות הן מאוד חשובות.
בעיקר כשרוצים להוציא ילדים.....

04.12.2023, 20:38

פרופ' בשאראת, מילותך כל כך מדוייקות... הרגישות כל כך מזהרת הימים אלו... עד שמכניסה כל מתבטא, לסיכון מוסדי חלילה אם יפורשו דבריו כתומכים לכאורה את הצד השני.
כאן כיהודיה, אני רואה ומרגישה, שעובדי מוסדות הבריאות מהחברה הערבית, נמצאים בסיכון האשמה, והוקעה בתוך הממסד, הרבה יותר מאשר עובד מהחברה היהודית.
ביטויים של גזענות, נאמרים בקבוצות השונות ללא רסן מהצד שלנו... לצערי ללא נקיטת סנקציות דומות כפי שמתרחש כשהמצב הפוך.

חברות שלי בעבודה פוחדות... פוחדות להתבטא כתומכות בנו החברה הישראלית, פוחדות להתבטא כמגלות אמפתיה לעם העזתי, מעדיפות לשתוק ולהזהר..
אין פה תגובתיות שוויונית מצד המוסדות כלפי עובדים מהחברה הערבית לעומת היהודית.

מסכימה כל כך אתך, שהחוסן המקצועי והחברתי ב ת ו ך מוסדות הבריאות יתחזק רק אם נעצים יזמויות של שיח הדדי (אולי תחילה מונחה )בין העובדים.

04.12.2023, 20:42

סליחה הגבתי לכתבה קודמת. אפשר למחוק...