מאמצים לפתור את בעיית בחינות ההסמכה של מגוייסים ובני זוגם

הקדמת בחינות ההסמכה תמנע השתתפות של חלק ניכר מהרופאים המתמחים, כך עלה מדיון שעסק במענה לצרכים של צוותים רפואיים בבתי החולים בתקופת מלחמה, שנערך אתמול (ב') בוועדת הבריאות של הכנסת. בארגון המתמחים "מרשם" אמרו כי 23% מהניגשים לאחד ממבחני ההסמכה דיווחו שהם במילואים. יתירה מכך, 52% מהמתמחים דיווחו כי הקדמת הבחינה לא תאפשר להם לגשת לבחינה.

בין שאר הנושאים שעלו בדיון עסקו הנוכחים גם בהשפעת המלחמה על העומס על הצוותים בבתי החולים, על תורנויות ותורניות חצי ושליש, ביכולתם של מתמחים להתכונן לבחינות, בהכשרות סטודנטים לפני סטאז', במצבם של רופאים ומתמחים ערבים שלמדו בחו"ל, בסיוע כספי לרופאים מפונים מהצפון או מהדרום, במענה נפשי לצוותים הרפואיים ובפתרונות למסגרות לילדי הצוותים הרפואיים.

בדיון אמר פרופ' שאול יציב, מנהל אגף רישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות כי כ-8,000 רופאים מבקשים להתנדב על מנת להקל על המצוקה בבתי החולים. עוד אמר כי 800 רופאים עולים יצטרפו בקרוב למצבת כוח האדם ויקלו על עומס התורנויות.

לגבי מועדי הבחינות אמר פרופ' יציב כי נעשה מאמץ כנה וממושך כדי להקל על מועדי הבחינות של המתמחים, והתוצאה הנוכחית היא המיטב שניתן להשיג.

הדיון בנושא מבחנים המתמחים היווה חלק ניכר מהדיון. ד"ר ריי ביטון שנמצאת במילואים הצטרפה לדיון ב"זום" ותיארה את מצבה כאמא במילואים לשלוש בנות שאינן במסגרות שפונו מביתן במועצה אזורית חוף אשקלון. היא דיברה על חוסר היכולת להתכונן לבחינה בכאוס שנוצר בעקבות המלחמה. עוד ציינה שמדובר בבחינה שברגיל דורשת הכנה של שישה עד תשעה חודשים ושעליה לבחור בין טיפול בחיילים או מיקוד בבחינה. "מעבר לדחייה שוב ושוב לא ניתן לנו מענה. בעוד שבועיים מסיימים את תקופת ההתמחות, התקנים שלנו לא מתפנים, יש מחסור ברופאים מומחים ופתרון יצירתי של צמצום או מיקוד של חומר הבחינה לא קיים", אמרה.

ניצן עטיה, יו"ר ארגון המתמחים בהסתדרות הרפואית, שגויסה למילואים מפרוץ המלחמה ועדיין מתמחה וממתינה למבחנים, הדגישה כי אין פתרון מיטבי, אך במסגרת התנאים שכפה המצב, המועדים החדשים שנקבעו למבחנים הם הטובים ביותר. "אין פיתרון מלא, כי מתמחה צריך להמשיך לעשות תורניות, למרות שהבעל במילואים והילדים בבית".

נציגות יחידת הבחינות של המועצה המדעית אמרו כי נעשה ניסיון לאזן בין טובת המתמחים לאחריות שבהכשרה. יחידת הבחינות צרפה גאנט עם מועדי הבחינות הבאים שנתפרו בגמישות כדי לענות על הצרכים. "ההכשרה היא אחריות ציבורית ואף אחד לא רוצה שהמלחמה תוליד דור של מומחים טובים פחות", נאמר. עוד נמסר כי המועצה המדעית תתכנס שוב לאור התמשכות מצב החירום.

יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי (ש"ס) שיבח את הצוותים הרופאים והרופאות, האחיות והאחים וכלל העובדים בבתי החולים על עבודתם המסורה והמתישה מיום פרוץ המלחמה ומאז, וקרא לשיח ישיר עם המתמחים כדי להביא לפיתרון בעיית המבחנים.

ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה דיבר על המשאב האנושי במערכת הבריאות "המערכת המדינתית היחידה שלא הכזיבה". הוא עסק בדיון בכמה נושאים ובין השאר דיבר על מסגרות לילדי עובדים, על תורניות לרופאים ועל המענה הנפשי לרופאים. בנושא מסגרות לילדי עובדים אמר ד"ר פלדמן אמר כי המסגרות החינוכיות  שהוקמו, לא ענו במלואם על הציפיות, כי כל בית חולים היה צריך לפעול לבדו. הוא קרא למדינה לבנות תכנית לאומית למעונות קבועים לילדי-עובדים בבתי החולים. בנושא תורנויות לרופאים הציע ד"ר פלדמן לערוך הסדרים אחרים לימי חירום באמצעות הממונה על השכר ולא להמשיך את הנהלים הקבועים לימי שגרה. הוא סיפר על תורנים שחוזרים ממילואים ורוצים להקל על חבריהם כשהם מגיעים לחופשה – אך אינם מקבלים שכר. ד"ר פלדמן הדגיש את הצורך בסיוע נפשי לרופאים, מול מצבם הפיזי וסיפורי הפצועים ובין השאר הזכיר את "מפנה" שמפעילה ההסתדרות הרפואית שנותן מענה אישי, רגשי, נפשי ודיסקרטי לרופאים.

ח"כ יאסר חוויג'יראת (רע"מ) סיפר על כאלף רופאים בחברה הערבית שממתינים להתמחות וקרא לשלבם בתורניות. על כך השיב פרופ' יציב ואמר כי בזמן הקרוב תפתח תכנית להכשרת הרופאים מהמגזר שלמדו בחו"ל, רופאים שנמצאים לפני ואחרי סטאז', שיקבלו כלים קליניים בארבעה בתי חולים בקורסים של ארבעה-חמישה חודשים במימון משרד הבריאות, שיאפשרו להם להיכנס למערכת הבריאות בתום הכשרתם הקלינית.