ממעט הפרטים שצה״ל שחרר השבוע עולה כי צוערת או שתי צוערות נדבקו מחוץ למחנה ובחזרתן לבסיס, נדבקו מהן עשרות צוערות. למדנו מהתקשורת שכל פלוגת הצוערות הוכנסה בעקבות האירוע להסגר במחנה אוהלים מחוץ לבסיס וקצינים אחראיים ננזפו על כי לא הגבילו את הצוערות בקפסולות מבודדות והתעלמו מסימנים מחשידים.
שוב אנחנו מבינים שכללי ה"התגוננות״ שלא נאכפו נאשמים בכך שיצרו הדבקת ענק והפעם לא מדובר במיעוטים ו/או חרדים (כפי שאולי היה נוח לנו להאמין) אלא בתוך צה״ל הנתפש בציבור כגוף הפועל על פי נהלים ברורים, בו היחידים הם צייתנים הנמצאים בסביבה מוגנת.
האירוע, עד כמה שהוצנע, חושף את בעיית המאקרו של מדינת ישראל. הצוערת או שתי הצוערות היו, מן הסתם, ״מדביקות על״. הן נדבקו איפשהו מחוץ למחנה לחוד או ביחד, ובחזרתן לבסיס, מן הסתם תוך הרגשה טובה וללא סימפטומים, יצרו בלי מודע הדבקה מסיבית של הסובבים אותן.
כל הפלוגה הוכנסה לסגר במחנה אוהלים, מחוץ לבסיס. באנלוגיה מלאה למדינתנו, הוכרז על סגר הדוק. התוצאה: הדבקה תוך פלוגתית שהחליפה את ההדבקה הבסיסית שנבעה ממה שפורסם בשל התגוננות לא מיטבית ואי שמירת כללים, כולל קפסולות
מהספרות למדנו את נושא ״מדביקי העל״ שכל כך מתעלמים מהם בישראל ובזה כנראה אנו מפספסים את הכלי החשוב והעיקרי של מניעת שרשרת הדבקה. ״מדביקי העל״ הם בדרך כלל צעירים או מבוגרים בגילי העבודה, פעילים בעבודה או בחברה, כך שפרופיל ההתנהגות שלהם הוא חברתי: הרבה פגישות והרבה מגעים ביום עבודה או בילוי. מה שמאפיין טיפוסים חברתיים כאלה, הוא שהם נדבקים בקלות בהשוואה לצעירים רגילים אחרים, ומה שיותר בולט שהם מדביקים בקלות את הסביבה.
״מדביקי העל״ יכולים גם לצבור עומס נגיפי גבוה ואז גם קלות ההדבקה והיכולת להדביק עולים מונים, וגם ההדבקה נעשית עם מטען נגיפי גבוה התחלתי וייתכן שזה יוצר בהמשך מחלה סוערת יותר אצל הנדבקים.
ברור לכולנו שסיקור של הפרופיל האמור היה מאבחן את מדביקת העל או מדביקות העל ובידוד שלהן לשבועיים היה מונע את התוצאה המצערת בבה״ד 1. אבל, זה לא הכל וניתן ללמוד עוד מאירוע ההדבקה בבה״ד 1:
כל הפלוגה הוכנסה, כאמור, לסגר במחנה אוהלים, מחוץ לבסיס. באנלוגיה מלאה למדינתנו, הוכרז על סגר הדוק. התוצאה: הדבקה תוך פלוגתית שהחליפה את ההדבקה הבסיסית שנבעה ממה שפורסם בשל התגוננות לא מיטבית ואי שמירת כללים, כולל קפסולות.
החלק הזה של האירוע מצביע מחד על חשיבות המגננה הנדרשת מהציבור, אשר במהותה אמורה להקטין את ההתקהלויות ובכך להקטין מגעים ולהוריד את שיעור ההדבקה - חטא שאנחנו חוטאים בו מאוד בחצי השנה האחרונה, אך לא פחות מזה, שסגר הדוק משנה את אופי ההדבקה להדבקה ביתית או במקרה שלנו, לפלוגתית.
בעלי הפרופיל הסחבאקי הישראלי והעובדים ו/או אנשי החברה שחייהם כוללים מגעים מרובים עם אנשים ביום אחד: התמגנו היטב, לכו להיבדק לקורונה ואל תחכו לסימפטומים או למודבקים שעלולים להידבק מכם וכמובן, אל תמתינו שהמדינה תחייב אתכם להיבדק
אי היעילות הזאת ושינוי זירת ההדבקה לא נלמדו עד תום בישראל וכנראה יש לגביהם איזו מחשבה שהם פחות מסוכנים ולכן הקלות היחסית שבה הכריזה המדינה על הסגר ההדוק.
מסתבר שאין קיצורי דרך והזיהוי המוקדם של מדביקי העל ובידודם, בלי להטיל עליהם אשמה או דופי, הוא היעיל ביותר במניעת הדבקות. אנחנו עדיין לא שם וזה לאחר שבעה חודשים שמדינתנו ספגה צונאמי נגיפי נוראי.
זאת הזדמנות לפנות לבעלי הפרופיל הסחבאקי הישראלי והעובדים ו/או אנשי החברה שחייהם כוללים מגעים מרובים עם אנשים ביום אחד: פשוט - תתמגנו היטב, לכו להיבדק לקורונה ואל תחכו לסימפטומים או למודבקים שעלולים להידבק מכם וכמובן, אל תמתינו שהמדינה תפנה או תחייב אתכם להיבדק.
זאת עצה לא פוליטית מתוך דאגה כנה ועמוקה לכל הציבור שלנו, המחפש כל דרך לעצור את התפשטות נגיף הקורונה ההרסני.
הכותב הוא מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, ירושלים
(המאמר התפרסם לראשונה ב"ישראל היום")